מילון מושגים

מושג	שם לועזי	הגדרה
א
אדרנלין ונוראדרנלין	-	מעבירים סינפתיים (neurotransmitters) בעלי תפקידים שונים באזורים שונים במוח ובגוף (לדוגמה: מערכות הלב והנשימה). הם משוחררים בזמן הפעלת המערכת הסימפתטית (מערכת האזעקה). מכינים את הגוף למצב חירום ויוצרים תחושה של לחץ ועצבנות.
אוולוקיטשוורה	Avalokiteśvara	בודהיסטווה של זרם המהאיאנה הבודהיסטי (ראה ערך), המזוהה עם החמלה והשאיפה לשחרר את כל היצורים החיים מסבלם.
אוּפָּאסָקָה	lay Buddhists, Upāsakas and upāsikā	גברים ונשים כאחד, מוגדרים כאלה שלקחו מחסה ב"שלוש אבני החן"ושמקיימים את חמשת כללי ההתנהגות המוסרית: 1) הימנעות מפגיעה בכל יצור חי. 2) הימנעות מנטילת דבר מה שלא ניתן (גניבה). 3) הימנעות מפעילות מינית בלתי הולמת או פוגענית. 4) הימנעות מדבר שקר או דיבור גס או פוגעני בכל דרך. 5) הימנעות מנטילת חומרים מערפלי תודעה. לחמשת הצווים הללו מתווספים בהקשרים בודהיסטים שונים כללים נוספים, למשל תמיכה חומרית וכללית בקהילת הנזירים והנזירות (הסנגהה), והקפדה על משלח יד או פרנסה הולמת (שאינה פוגעת ביצורים חיים, וכו').
אופנישדות	Upaniṣad	טקסטים המתחברים החל מהמאה השישית לפנה"ס, ומציגים חידושים רעיוניים מפליגים ביחס לוודות. חידושים רעיוניים אלה כוללים בין היתר את רעיון הפנמת הקורבן, וכן, מושגים חדשים כגון סמסארה, קרמה, ומוקשה. במרכז האופנישדות עומדת דמות השרמנה, הפרוש, החותר להשגת ידע אמיתי אודות המציאות. באמצעות ידע זה הוא מבקש להשיג שליטה על עצמו ועל המציאות סביבו, ולהגיע לשחרור.
אמיגדלה	-	מרכז מוחי לרגשות, התנהגות רגשית ומוטיבציה.
אקסון	axon	שלוחה ארוכה של תא עצב המשמשת להעברת מידע לתאי עצב אחרים.
ארבע האמיתות הנאצלות	-	ארבע האמיתות הנאצלות מהוות את תוכן דרשתו הראשונה של הבודהה "הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה", ומציגות את עיקרי התורה הבודהיסטית. האמת הראשונה היא האמת בדבר הסבל (דּוּקְהָה) המצביעה על כך שהקיום האנושי מאופיין בסבל. האמת השניה היא האמת בדבר מקור הסבל, שאינו אלא הצמא הבלתי פוסק (טְרִישְׁנָה) לקיום או לאי-קיום. האמת השלישית האמת בדבר האפשרות להפסקת הסבל, זהו השחרור הבודהיסטי (נִירְוָואנָה). האמת הרביעית היא האמת בדבר הדרך להפסקת הסבל המתארת את הדרך כפולת השמונה. ארבע האמיתות מתוארות לא פעם כמטאפורה תרפויטית בתור: אבחון המחלה, סיבת המחלה, הדרך להחלמה והתרופה.
אָרִים	aryan, "נאצל"	קבוצה אתנית לשונית שהופיעה לראשונה בצפון מערב תת היבשת ההודית בערך מ-1500 לפנה"ס. הארים, כפי שכינו את עצמם, היו במקור קבוצות שבטיות נוודיות שהתפרנסו מרעיית עדרי בקר והם עשו שימוש צבאי בסוסים ובמרכבות. מה שייחד אותם – וגם הגדיר את זהותם כקבוצה – היא מערכת מסועפת של המנונים שיריים קדומים – שנקראים "וודות"והמושרים בשפה קדומה בשם סנסקריט (שפירושה "המעודנת"או ה"מלוטשת", השייכת למשפחת השפות בה נכללות גם רוב השפות האירופאיות). עד למאה השישית לפנה"ס התפשטו הארים לאורך המישור האינדו-גנגטי בצפון הודו, יסדו ישובי קבע והפיצו ופתחו את התרבות הסנסקריטית.
ב
בורות	בסנסקריט: אַוִוידְיָה, avidyā. בפאלי: אַוִויגַ'ה, avijjā	הבורות היא מושג מפתח בפילוסופיה ההודית המתאר הבנה שגויה של טבע המציאות. בתפיסה ההודית, ידע נכון אודות טבע המציאות כפי שהוא באמת נתפס כאמצעי הכרחי לשחרור. בהתאמה, ידיעה שגויה, המכסה על הטבע האמיתי של המציאות, מנציחה את הסבל ואת הקיום הסמסארה. מצב הבורות מתואר פעמים רבות כאשליה (māyā), שהינה מעין מצג שווא של המציאות, המתעתע ומטעה. הבודהיזם אינו נבדל ממרחב המחשבה ההודי הכללי ביחסו אל הידע בתור כלי לשחרור, ואל הבורות כמצב ההופכי לשחרור. ההבדל בין הבודהיזם לאסכולות מחשבתיות אחרות בהודו - הוא בטיב הידע, כלומר בהבנה של טבע המציאות שאותו יש לדעת (במקרה של הבודהיזם - המציאות כמאופיינת בשינוי מתמיד והעדר קביעות).
ביזור	Decentering	תהליך של התבוננות בתהליכים המנטליים מפרספטיבה חיצונית, דבר היוצר עמדה אובייקטיבית ולא שיפוטית כלפי העצמי.
בְּרַהָמִינִים	brāhmaṇa	מעמד הכהנים, מומחים ריטואליים שמה שמייחד אותם זה הידע הישיר של הוודות ושל התכנים שלהן - ושהועברו על ידיהם מאב לבנו, בשושלות רציפות של מסירה שנמשכות מזמן חיבורן ועד היום.
ג
גלי מוח	-	גלים המיוצרים על ידי תאי העצב ומשקפים את הפעילות החשמלית של המוח.
גמישות מוחית	neuroplasticity	היכולת של מערכת העצבים לשנות ולהתאים את עצמה לשינויים ודרישות הסביבה.
ד
דְּהַרְמָה	dharma	מושג הודי חשוב וכללי המציין גם את הסדר הקוסמי וגם את תפקידיו של אדם בסדר החברתי והטבעי. הבודהה נותן למונח הזה משמעות חדשה, במובן של התורה הבודהיסטית והתובנה שלה לגבי טבע המציאות. על פי הבודהיזם, למרות שהאמת לגבי טבע המציאות תמיד נמצאת שם מתחת למעטה האשלייה והבורות, לא תמיד היא גלויה לבני האדם, ואחת לעידן מגיע בודהה, חושף אותה שוב בכוחות עצמו, ו"מניע"אותה - מפיץ אותה בעולם, ומאז היא מסתובבת. גלגל הדהרמה הוא אחד מהסמלים הבודהיסטים הנפוצים ובין השאר ניתן לראות אותו בדגל של הודו העכשווית.
דּוּקְהָה	duḥkha	אף שהמושג "דּוּקְהָה" (הלקוח מסנסקריט) מתורגם לרוב כ"סבל", הוא מכיל משמעויות מורכבות יותר: מצב של חוסר סיפוק תמידי, אי שקט, אי נחת. ההכרה בחיים האנושיים כמאופיינים כדוקהה היא היסוד של התורה הבודהיסטית, והיא תוכנה של האמת הנאצלת הראשונה. באופן הכללי ביותר, הדוקהה, לפי הבודהה, נובע מאי ההלימה שבין הצורך שלנו בעולם סטטי וקבוע, לבין הטבע המשתנה של המציאות.
דנדריט	dendrite	שלוחה של תא עצב המשמשת קליטת מידע מתאי עצב אחרים.
דרך האמצע	-	האופן בו הבודהה מכנה את הדרך הבודהיסטית - "הדרך כפולת השמונה" - הכוללת אלמנטים של הבנה, פרקטיקה והתנהגות, ומוליכה אל השחרור (נִירְוָואנָה). היא "אמצע"לא במובן של מידה נכונה או 'שביל זהב'בין שתי דרכים פסולות, אלא כדרך שלישית, אלטרנטיבית.
ה
הדרך כפולת השמונה	-	האופן שבו מסביר הבודהה, בדרשה על הנעת גלגל הדהרמה, את הדרך הבודהיסטית אל השחרור - הנִירְוָואנָה. שמונת ה"איברים"של דרך זו הינם: ידיעה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, פרנסה נכונה, מאמץ נכון, קשיבות נכונה וריכוז נכון. כלומר, דרך זו כוללת מרכיבים של ידע והבנה, של פעולה והתנהגות, ושל פעילות מדיטטיבית ייעודית, המיושמים. דרך זו פתוחה בפני כל אחת ואחת, ולא רק עבור מי ששואף להיות בודהה שלם.
הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה	-	דרשתו הראשונה של הבודהה, שאותה נשא בסארנת', לאחר ליל ההארה, מול חמשת הנזירים שיהפכו להיות תלמידיו הראשונים והחברים הראשונים בסנגהה. במרכזה של דרשה זו עומדות ארבע האמיתות הנאצלות. האמת הראשונה היא האמת בדבר הסבל (דּוּקְהָה) המצביעה על כך שהקיום האנושי מאופיין בסבל. האמת השניה היא האמת בדבר מקור הסבל, שאינו אלא הצמא הבלתי פוסק (טְרִישְׁנָה). האמת השלישית האמת בדבר האפשרות להפסקת הסבל, זהו השחרור הבודהיסטי (נִירְוָואנָה). האמת הרביעית היא האמת בדבר הדרך להפסקת הסבל המתארת את הדרך כפולת השמונה. ארבע האמיתות מתוארות לא פעם כמטאפורה תרפויטית בתור: אבחון המחלה, סיבת המחלה, הדרך להחלמה והתרופה.
היפוקמפוס	Hippocampus	איזור מוחי הקשור בין השאר בתפקודי זכרון, למידה והתמצאות במרחב.
המיספרה	-	כל אחד משני חצאי המוח (מיוונית: חצי כדור).
המערכת הלימבית	-	קבוצה של גרעינים מוחיים המעורבים במוטיבציה, רגש, למידה וזיכרון. מערכת זו קרויה גם המוח היונקי, שכן מערכת זו משותפת לכל היונקים.
הקאנון הבודהיסטי בפאלי	-	הקורפוס הטקסטואלי של אסכולת התהרוואדה (Theravāda) הבודהיסטית, הנפוצה כיום בארצות דרום מזרח אסיה. הקאנון מכיל את המסורות הטקסטואליות הבודהיסטיות המוקדמות ביותר, ששוננו והועברו תחילה באופן אוראלי, ומאוחר יותר גם הועלו על הכתב. הקאנון כתוב בשפת הפאלי (ראה ערך), וכולל שלושה קבצים נרחבים (פיטקה, piṭaka, מילולית: "סל"): הדרשות של הבודהה (סוטה-פיטקה, Sutta Piṭaka), התקנון של הקהילה הבודהיסטית, הסנגהה (וִוינַיַה-פיטקה, Vinaya Piṭaka) והרחבה פילוסופית שיטתית של התורה הבודהיסטית (אבהידהרמה פיטקה, Abhidhamma Piṭaka). למרות שהקאנון משקף את המסורות הטקסטואליות המוקדמות, הוא אינו הקאנון הבודהיסטי היחיד, ומלבדו קיימים גם טקסטים קנוניים בודהיסטיים אחרים במגוון שפות אסייתיות.
ו
וודה	Veda	אסופת טקסטים קדושים הכתובים בשפה קדומה בשם סנסקריט, ומהווים את הקורפוס הטקסטואלי (המפוענח) הקדום ביותר מתת היבשת ההודית שחובר בסביבות 1500 לפנה"ס. הוודות מחולקות למספר קבצים, כך למשל היצירה המרכזית של הוודות, הריג-וודה, כוללת יותר מ-1000 מזמורים שונים הכתובים בשפה שירית, פיוטית. המזמורים הללו הפכו להיות מזוהים עם הברהמינים, קבוצה חברתית של כהנים שייחודם הוא בכך שהם מחזיקים בידע הישיר של הוודות ושל תכניהן, ושהם אלו המעבירים את הידע בהחזקה של הוודות על פה, מאב לבנו, בשושלות רציפות של מסירה שנמשכות מזמן חיבורן ועד היום.
ח
חמשת המִצְרַפִים	סְקַנְדְהַה, skandha	קטגוריות הבאות לציין תפקודי יסוד של ההוויה האנושית. הן מופיעות תחת הביקורת של הבודהיזם את תפיסת ה'אני'או העצמי שלנו כדבר מה קבוע ומהותי. אל מול התפיסה הזו הבודהיזם מציג הבנה של האני כתהליך, כמשהו דינמי - במקרה הזה כאינטראקציה בין חמשת הסקנדהות - תודעה, תחושות, המשגה, התניות (קרמתיות), חומריות.
י
יוגה	yoga	מילה שמקורה בשורש הסנסקריטי yujשפירושו "לרתום", "לרסן". 'יוגה'היא מונח כללי הבא לציין מגוון של פרקטיקות – מדיטטיבות וגופניות – שמטרתן היא השגת שליטה מלאה על החושים, על הגוף ועל התודעה, על מנת לרתום אותם לפעילות שתביא לשינוי עצמי והמציאות.
מ
מַאיטְרֵיָּה	Maitreya	במסורות הבודהיסטיות, שמו של הבודהה העתידי, שיגיע בעידן הבא ויניע שוב את גלגל הדהרמה.
מָהָאבְּהָארָתָה	Mahābhārata	אחד משני האפוסים הגדולים והמרכזיים בתרבות ההודית, לצד הרָאמָאיָנָה (Rāmāyaṇa), שנודעה להם השפעה מרכזית על תרבות הודו עד לימינו אנו. האפוס התגבש לאורך תקופה ארוכה, לערך מהמאה הרביעית לפנה"ס ועד המאה הרביעית לספירה, ומכיל השפעות אידאולוגיות ופילוסופיות מגוונות, בין השאר של תנועות הפרושים (שֲׁרָמָנָה). טקסט מפורסם הנכלל בו הוא הבְּהָגָוודְ-גִיתָא (Bhagavad-gītā).
מוֹקְשָׁה	mokṣa	מילולית: שחרור. בהגות ובדתות הודו, שחרור ממעגל הלידות והמיתות האינסופי והחוקיות הקרמתית שכובלת אותנו אליו. אסכולות מחשבה שונות בהודו הבינו בדרכים מגוונות את מהות השחרור ואת הדרך המובילה אליו, אולם לכולן משותפת הבנה שלו במונחים של "שחרור מ" (בניגוד לתפיסות גאולה בדתות המונותיאסטיות, שכרוך תמיד במעבר למצב עילאי יותר, "שחרור אל"). תחת הפרספקטיבה המצמיתה משהו של הסמסארה והקרמה, החיים האנושיים נתפסים כרפטטיביים, חסרי תכלית סופית ומשמעות וככרוכים בסבל רב. השחרור נתפס כסוג של מוצא. בבודהיזם השחרור מכונה "נירוואנה,"מילולית "דעיכה", של הצמא ושל הסבל, והוא מותנה בהבנה וחוויה נכונה של טבע המציאות כפי שהיא באמת.
מעבירים סינפטיים	-	חומרים כימיים המופרשים ע"י תאי עצב (נוירונים) במטרה לעורר או לעכב את פעילותם של תאי עצב אחרים.
מעמדות	וָרְנָה, varṇa	מילולית: "צבע" (בסנסקריט). על פי התפיסה הדתית של מעמד הברהמינים, החברה ההודית נחלקת לארבעה מעמדות מולדים המאורגנים בהיררכיה: 1) הבְּרַהָמִינִים (brāhmaṇa) - הכהנים הרשאים והמחויבים לעסוק בריטואל הוודי ולדקלם את הוודות. 2) הקְשָׁתְרִיָּה (kṣatriya) - מעמד הלוחמים והמלכים, שחובתם היא להגן ולשלוט. 3) הוָיְשְׁיָה (vaiśya) - מעמד הסוחרים. 4) השׁוּדְרָה (śūdra) - מעמד המשרתים. החלוקה הזו מתוארת בוודות ובאידאלוגיה הברהמינית כחלק מהסדר הטבעי, וההיררכיה בין המעמדות נתפסת לאור קריטריונים של טוהרה לטומאה, כאשר הברהמינים הם הטהורים ביותר, והשודרה נחשבים לטמאים. חשוב לא לבלבל בין התפיסה הזו, שמייצגת כאמור כאידאולוגיה ברהמינית, לבין המבנה המעמדי (מערכת הקאסטות) בפועל של החברה ההודית החל מהמודרניות המוקדמת ועד לזמננו, שהוא מורכב ומגוון מאוד, ומשנה את פניובהקשרים הסטוריים, לוקאליים ופוליטיים שונים.
מערכת העצבים הפרא-סימפתטית	-	מערכת הרגיעה, השייכת למערכת העצבים האוטונומית.
נ
נִירְוָואנָה	nirvāṇa	מילולית: "דעיכה" (בסנסקריט). הנִירְוָואנָה (בפאלי: נִיבַּאנַה, nibbāna) היא הכינוי הבודהיסטי לשחרור, מוקשה. זהו השחרור המגולם בהפסקת הצמא המתמיד המביא עימו סבל, והיא היעד הסופי של הבודהה.
ס
סַארְנָת'	Sarnath	המקום בצפון הודו בו נשא הבודהה את דרשתו הראשונה בפני חמשת הנזירים שיהפכו להיות תלמידיו הראשונים, וכן חמשת החברים הראשונים במסדר הנזירים הבודהיסטי והקהילה הבודהיסטית – הסנגהה. לא רחוק מוַארַאנַסִי של ימינו.
סטופה	stūpa	מילולית: ערימה. לפי המסורת, לאחר מותו ושריפת גופתו של הבודהה הופצו שרידיו ואפרו ברחבי הודו, ועליהם הוקמו מעין גלי עד, סטופות. הסטופות הראשונות היו מעפר, ולאחר מכן מלבנים וחלקן גם נחצבו באבן. הן הפכו למוקד לצליינות וסביבם הוקמו מנזרים ומרכזים בודהיסטים של למידה.
סינפסה	synapse	מרחב המפגש בין אקסון של תא עצב לדנדריט של תא עצב אחר. במרחב הזה נוצרת תקשורת כימית בין התאים על ידי שחרור וקליטה של מעבירים סינפטיים. לדוגמה: סרוטונין ודופמין (יש גם סוגים נוספים של סינפסות).
סַמסָארָה	saṃsāra	מילולית: שוטטות. רעיון זה מבטא את מעגל הלידות והמיתות, דהיינו מלידה למוות, ללידה מחדש וחוזר חלילה. בעוד שבוודות - לאחר המוות אדם עולה לשמיים ומצטרף לאבותיו, האופנישדות מציגות את החידוש הרעיוני שהמוות הוא רק תחנה בדרך לחיים חדשים. לפי תפיסה זו, העולם הוא נצחי, בהיותו חסר התחלה בזמן; ובתוך נצח זה נולד ומת האדם שוב ושוב, במעגלים חוזרים של התהוות וכיליון. הבודהיזם, כמו אסכולות מחשבה רבות אחרות בהודו, מאמץ את הנחת המוצא הזו.
סַנְגְהָה	saṅgha	קהילת הנזירים והנזירות שהתנתקו מאורח חייהן הרגיל, אינם מקימים משפחות או מקיימים חיי אישות, ומכוונים את מאמציהם אל הבנת המציאות נכוחה, אל השחרור מסבל ואל ההארה הבודהיסטית. הנזירים והנזירות בסנגהה לוקחים על עצמם כללי התנהגות רבים הנוגעים להתנהלות בדרך הבודהיסטית והמסדירים את חיי היום יום (זאת מעבר לחמשת העקרונות הבסיסיים החלים גם על אלה שאינם נזירים).
סנסקריט	-	שפה הודו-אירופית קדומה שמשמעותה המילולית: "המעודנת"או "המלוטשת". בשפה התחברו הטקסטים הראשונים בתרבות ההודית - הוודות, וכן מרבית החיבורים הספרותיים, הפילוסופיים והדתיים בהודו הקלאסית מאז.
ע
עקרון האי-אלימות	אהימסה, ahiṃsā	עקרון כללי המשותף לתנועת השֲׁרָמָנָה - הפורשים והמבקשים אחר השחרור - בהודו, ושעיקרו ההימנעות מפגיעה, וכמובן מהרג, של כל יצור חי. עקרון הקיים בג'איניזם ובבודהיזם, ואומץ בתקופה המודרנית למשל במשנתו הפוליטית והרוחנית של המהאתמה גאנדהי.
צ
צמא	בסנסקריט: טְרִישְׁנָה, tṛṣṇā. בפאלי: טַנְהַא, taṇhā	ינוי כללי לנטייה האנושית התמידית ןהבסיסי לרצות, להשתוקק, ולשאוף לדבר מה - נטייה שלעולם לא פוסקת, וככזו בלתי ניתנת לסיפוק מלא ולפיכך מוליכה לסבל - דּוּקְהָה. הצמא מאפיין על ידי הבודהה, באמת הנאצלת השניה, כצמא לקיום (עונג, ביסוס האני וכל הפעולות שנוהות אחרי המתמיד והקבוע), אבל גם כצמא לאי קיום (לאיון עצמי, להרס עצמי, לשאיפה לאבדון). הפתרון לצמא זה, לפי הבודהה, הוא השחרור הבודהיסטי - הנִירְוָואנָה.
ק
קאנון	-	אסופה של טקסטים הכלולים תחת נושא או תחום ידע מסוים, שיש להם מעמד מרכזי, סמכותי וממצה לגבי אותו תחום. שימוש מקובל של המונח הוא במדעי הדתות, לשם ציון אוסף של טקסטים קדושים שיש לו מעמד סמכותי מוסכם.
קורטיזול	-	הורמון המופרש ע״י בלוטת יותרת הכליה. מידת ההשתנות שלו במהלך היום משקפת את רמת הלחץ.
קַפִּילַוַואסְטוּ	Kapilavastu	עיר הולדתו של סידהארתהה גותמה, לימים הבודהה. לפי אחד התיאורים של המסורת, הבודהה נולד כנסיך למשפחת המלוכה ששלטה בעיר. מיקומה המשוער הוא למרגלות ההימלאיה, בשטחה של מה שהיא היום נפאל.
קַרְמָה	karma	מילולית: פעולה. הקרמה היא חוקיות סיבתית כללית, ושלאורה מצבו הנוכחי של כל יצור חי, בכל רגע ורגע, מושפע מתוצאות מעשיו הקודמים, בחיים הללו ובחיים שהיו (והבודהיזם מרחיב את המושג הזה כך שהוא כולל לא רק מעשים, אלא גם את מכלול הפעילות הקוגנטיבית והרגשית האנושית, באשר היא בהכרח מתגלמת גם בפעולות). בעיניים מערביות הקרמה נתפסת לרוב במונחים של חוק מוסרי של שכר ועונש, אולם זוהי טעות – הקרמה לא מניחה את קיומו של אל או כל ישות שופטת אחרת, שתפקידה לקשר בין מעשים לבין הגמול הראוי להם. למעשה, את הקרמה ניתן לראות כמעין חוק טבע מכניסטי, הסברי, הקושר בדיעבד בין סיבה לתוצאתה, ושלאורו פעולות מסויימות יביאו בהכרח לתוצאות ידועות (גם אם לא באופן מיידי בחיים האלה). כמו כן, תאוריית הקרמה בהודו אינה מביאה לתמונת עולם דטרמינסטית ואינה עומדת בסתירה לרצון חופשי – זאת היות ופעילות רצונית בהווה משפיעה ומעצבת את העתיד, וכן בשל האפשרות של המוקשה – השחרור הסופי והמוחלט מהקרמה ומהסמסארה.
ר
רִתָּה	ṛta	מונח וודי המייצג את הסדר הקוסמי, במשמעותו כחוקיות חובקת-כל, המסדירה גם את איתני הטבע (למשל את חילופי העונות ותנועת גרמי השמיים), אבל גם את הסדר החברתי, את חובותיו של אדם, ואת ההבחנה בין טוב לרע. זוהי אם כן תפיסת מציאות הוליסטית, שבה גם האדם וגם האלים הם חלק ממערכת אחת, ונמצאים באינטראקציה בלתי פוסקת. לאחר התקופה הוודית, התפיסה הזו באה לידי ביטוי במונח חדש, "דהרמה" (שמקבלת משמעות נוספת ושונה בבודהיזם, שם המילה 'דהרמה'מציינת את האמת ואת תורתו של הבודהה).
ש
שלוש אבני החן	-	שלושת האוצרות / שלושת המחסות הן שלושה עקרונות בסיסיים שאליהם פונים ובהם מבקשים להתמך אלה ההולכים בדרך הבודהיסטית, בין אם כחלק מהקהילה נזירית או כבודהיסטים שאינם נזירים. הם כוללים: 1. נכונות לחסות בבודהה ("זה שהתעורר") לא במובן דווקא את הבודהה ההסטורי (גוטמה בודהה) אלא כפוטנציאל הכללי והאפשרות של כל אדם להתעורר מכבלי הבורות והסבל. 2. נכונות לחסות בדהרמה (התורה או הלימוד או הדרך הבודהיסטית) האמת בדבר טבעה האמיתי של המציאות, שיש בכוחה לשחרר מסבל. 3. נכונות לחסות בקהילה הבודהיסטית (סנגהה) הכוללת את כל ההולכים בדרכו של הבודהה, מאנשים שמגלים זיקה ראשונית אל התורה, ממתרגלים בתחילת דרכם וכלה באלה שחוו התעוררות מלאה. על פי המסורת, אדם הופך לבודהיסט באופן רשמי לאחר שהוא מבקש "לחסות"בשלושת העקרונות הללו בדרכו אל ההארה ואל השחרור מסבל (דקלום של הבקשה הזו היא חלק מהותי מטקסי חניכה של נזירים והצטרפות לקהילות בודהיסטיות) אולם חשוב להדגיש כי עיקרה של הבקשה אינו אקט סמלי שתכליתו לבטא אמונה דתית, אלא ליצור בהירות ביחס לעמודי התווך של הדרך המובילה לשחרור מסבל, המובנים במסורת לאור אנאלוגיה לטיפול רפואי: המתרגל הוא המטופל; המחלה היא הסבל ממנו הוא מבקש להשתחרר; הבודהה הוא הרופא; הדהרמה היא התרופה; והסנגהה היא הצוות הרפואי התומך.
שֲׁרָמָנָה	(śramaṇa) פרוש, סגפן (ascetic)	מילולית: השואף או מתאמץ אל השחרור. אדם הפורש מחובותיו החברתיות והמשפחתיות, מוותר על רכושו, מגלח את ראשו (או נותן לשיערו לגדול פרא) ועוזב את העיר לטובת הישימון או היער. ביער, במאמציו להגיע לשחרור, הוא מתרגל יוגה - תרגול מדיטטיבי, פיזי והתנהגותי - שתכליתו השגת שליטה מלאה בחושים, בתודעה ובגוף.
ת
תיאוריית ההתקשרות של Bowlby	-	תיאוריה המתמקדת במערכות יחסים וקשרים (במיוחד לטווח ארוך) בין אנשים, בעיקר אך לא רק בין הורה לילד. פיתוח התיאוריה הניב שלושה סגנונות התקשרות: התקשרות בטוחה, התקשרות אמביוולנטית והתקשרות נמנעת.
D
DTI	Diffusion Tensor Imaging	שיטת הדמיה מוחית באמצעות מכשיר MRI למיפוי הסיבים (אקסונים) המקשרים בין אזורי המוח השונים.
F
Fixed Mindset	-	האמונה שהאינטליגנציה, הכישרונות והאיכויות האישיות הן מולדות ובלתי ניתנות לשינוי.
fMRI	-	שיטת דימות המשתמשת באותו מכשיר ה-MRI לקבלת תמונות של פעילות המוח בזמן אמת (המשקפות את תפקוד המוח).
G
Growth Mindset	-	האמונה שניתן לשפר את האינטליגנציה, הכישרונות והאיכויות האישיות באמצעות מאמץ ופעולות.
GSR	galvanic skin response	המוליכות החשמלית של העור, הניתנת למדידה באמצעות אלקטרודות והמשתנה בתגובה לעוררות רגשית.
H
HRV	heart rate variability	מדד המשקף את מידת ההשתנות שבקצב דופק הלב, ומשקף את פעילות המערכת הסימפתטית.
L
LPFC	Dorso Lateral Pre Frontal Cortex (DLPFC)	קליפת המוח הקדם מצחית - אחד האזורים הכי מפותחים במוח האנושי האחראי בין השאר על ויסות, גמישות קוגניטיבית ויכולת תכנון.
M
MRI	-	שיטת הדמייה המאפשרת לקבל תמונות ברזולוציה גבוהה מאד של אנטומית המוח (המבנה שלו).