מילון מושגים
מושג | שם לועזי | הגדרה | שיוך לשיעור | חומרים נוספים |
---|---|---|---|---|
א | ||||
אוטודידקטיות | Autodidacticism | למידה עצמאית, מחוץ למסגרת פורמלית. | ||
איינשטלונג | Einstellung | מושג המתאר את הנטייה של חוקרים ולומדים לדבוק בפתרון מוכר לבעיה, תוך כדי התעלמות מפתרונות אחרים אשר יכולים להיות טובים יותר. (ראו: פרדוקס המומחה). | על למידה רגשות |
|
אמצעים נמוניים | Mnemonic devices | עזרי זיכרון המבוססים על עקרונות סמנטיים, צליליים, חזותיים ואחרים. | זיכרון | |
אפקט דאנינג קרוגר | Dunning-Kruger Effect | תופעה שבה אדם בעל ידע ויכולות נמוכים בתחום מסוים סבור שהוא בעל ידע ויכולות גבוהים בתחום זה. כיום ישנם מחקרים הגורסים שתיאור האפקט אינו מדויק. האפקט התפרסם במאמרם של דיוויד דאנינג וג'אסטין קרוגר (1999) לאחר שב-1995 אדם ניסה לשדוד שני בנקים כאשר פניו מכוסות במיץ לימון כי חשב שזה יסתיר אותו מהמצלמות. | רגשות | |
אפקט הריווח | The Spacing Effect | אפקט הריווח הוא היכולת המשופרת ללמוד כאשר ישנם מרווחים בין מקטעים של למידה, או פיזור של הלמידה על פרק זמן ארוך יותר. | זמן זיכרון |
|
אפקט זייגרניק | Zeigarnik effect | נטייתם של אנשים לזכור משימות שלא הושלמו יותר מאת אלה שכבר הושלמו. נקרא על שם החוקרת הסובייטית בלומה זייגרניק (1927) שחקרה את התופעה לראשונה. | זמן | |
אפקט מסיבת הקוקטייל | The Cocktail Party Effect | מתאר את היכולת להפנות קשב ממוקד וסלקטיבי למשהו בסביבה מלאת הסחות דעת, כמו לשיחה בינאישית בתוך מסיבה רועשת, וכן את היכולת להפנות קשב לגירוי חדש, דוגמת שמיעת השם שלנו בזמן מסיבה ובניגוד לסינון שאר רעשי הרקע. | קשב | The cocktail Party Effect |
ארמון זיכרון | Memory Palace/Mind Palace/Loci | שיטת זיכרון שהומצאה עוד ביוון העתיקה על מנת לזכור פריטי מידע רבים ונאומים ארוכים. בשיטה זו הלומד בונה לעצמו ארמון מדומיין שעשוי להיות מבוסס על חלל מוכר, שבו בכל חדר הוא 'ממקם' פיסת מידע אחרת. כך, בעזרת בניית הארמון, הלומד מעניק למושגים בלמידה חלל מוחשי המאפשר לו לזכור אותם טוב יותר. השיטה מתבססת על כך שרבים מבני האדם מצטיינים בזיכרון ויזואלי ומרחבי. | זיכרון | הרצאת טד על ארמון הזיכרון |
אשליות של למידה | The Illusion of learning | חשיפה למידע שלא מקדמת למידה, למשל קריאה חוזרת ונשנית של טקסטים ללא שימוש אקטיבי בידע דרך בחינה עצמית, שאלות ושיחה. אשליות של למידה נגרמות בעקבות הערכה לא נכונה של הפעולות הנדרשות להתקדמות בלמידה. | על למידה זמן |
Why Illusions of Learning May Be Robbing Your Children of Success in School |
ג | ||||
גמישות מוחית | Neuroplasticity | היכולת של המוח לשנות את תכונותיו על ידי התנהגות מכוונת מטרה בזמן קצר יחסית. דוגמה לפלסטיות מוחית היא השינויים המתרחשים בזמן למידה. היא מתאפשרת הודות לתכונותיהם ולהרכבם של הנוירונים במוח. | על למידה זמן |
|
ד | ||||
דופמין | Dopamine | הורמון ומוליך עצבי הממלא מספר תפקידים חשובים בגוף ובמוח. בין היתר לדופמין תפקיד מכריע במערכות התנועה, ההתנהגות והתהליכים הקוגניטיביים. | קשב זמן רגשות |
|
דחיינות | Procrastination | נטייה של האדם לדחות מטלות לזמן מאוחר יותר, לרוב עד הרגע האחרון ובצורה שאינה תורמת לעשייה או לסיום משימות אחרות | זמן | |
דיאלוג סוקרטי | Socratic Dialogue | דיאלוג המתבסס על שאלות ותשובות, בודק הנחות ותפיסות, ומעודד חשיבה ביקורתית. הוא מבוסס על שיטתו של הפילוסוף היווני סוקרטס, שתועדה בכתביו של תלמידו אפלטון במאה הרביעית לפני הספירה. | שפה | |
דיבור עצמי | Self-talk | דיבור בקול רם ללא נמען נוכח. לעומת דיבור פנימי (inner speech), דיבור עצמי הוא דיבור בקול, ובדומה לדיבור פנימי יש לו תפקידים קוגניטיביים חשובים, בין השאר בויסות רגשי ובחשיבה מסדר גבוה. | שפה | On Self Talk |
דפוסים עצביים | Neural patterns | חיבורים בין מספר רב של עצבים, כפי שהם מתרחשים במוח או באזורים אחרים של מערכת העצבים. לפי חוקרים שונים, כגון דונלד הב, הבנייה של דפוסים אלו על ידי יצירת סינפסות בין נוירונים היא ייצוג פיזיולוגי של תהליך הלמידה, והדפוסים עצמם מייצגים גם דפוסי ידע והרגלים. | זמן על למידה |
|
ה | ||||
המיספרה ימנית ושמאלית | Left & Right Hemisphere | חלוקה גסה של המוח המתבבסת על המבנה האנטומי שלו. בין שתי האונות ישנו חתך רחב וארוך, והן מחוברות ביניהן בעומקן על ידי הקורפוס קלוסום. שתי ההמיספרות משמשות לתפקודים שונים אך יש ביניהן קשר הדוק. | קשב | Left Brain Vs Right Brain dominance |
הנחות | Premises | קביעות המוצגות כאמיתיות או תקפות, במסגרת טיעון. לעיתים אלה אקסיומות - הנחות נתונות שאינן מצריכות ביסוס. | שפה | |
התגבשות הזיכרון - קונסולידציה | Consolidation | תהליך של מעבר זיכרונות מהזיכרון לטווח הקצר לזיכרון לטווח הארוך. זהו תהליך קוגניטיבי שיש לו ביטוי פיזיולוגי בשינויים כימיים ומבניים במוח. | זיכרון | |
התניה | Conditioning | התניה קלאסית היא צימוד חוזר של גירוי לתגובה עד שתהפוך לתגובה מותנית. היא התגלתה על ידי איוון פבלוב (1904) בניסויו בכלבים, כאשר הוא שם לב שלאחר מספר פעמים בהן יצר צימוד בין צליל לאוכל (שגרם לכלבים לרייר), הכלבים ריירו גם למשמע הצליל בלבד. התניה אופרנטית היא מורכבת יותר: היא מקשרת בין התנהגות לבין התגובה שתתקבל אחריה (פרס או עונש), ובהתאמה מייצרת סבירות גבוהה (או נמוכה) שההתנהגות תחזור. | על למידה | Pavlov's Dog |
ז | ||||
זיכרון הצהרתי - דקלרטיבי | Declarative Memory | זיכרון של העובדות הידועות לנו. מתחלק לשניים: א. זיכרון אפיזודי: מה היה ומה עשיתי, ו-ב. זיכרון סמנטי: זיכרון של הידע העובדתי באופן שמשוחרר מזמן ומקום. | זיכרון | |
זיכרון לטווח ארוך | Long Term Memory | מנגנון קוגניטבי המשמש לשמירת ידע לזמנים ארוכים - ימים, חודשים ואף שנים. כיום אנו יודעים שגם זיכרון לטווח ארוך הוא גמיש - כאשר אנו נזכרים במשהו, אנחנו מייבאים אותו ממערכת הזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון העבודה, שם ניתן לעשות בו שינויים. | זיכרון | |
זיכרון עבודה | Working Memory | מנגנון קוגניטיבי המאפשר שימור של מידע ושימוש בו לזמן קצר - שניות עד דקות בודדות. | זיכרון | |
זיכרון תהליכי - פרוצדורלי | Procedural memory | זיכרון שבו נשמר הידע על ביצוע פעולות שונות. ידע שכזה הוא למשל היכולת לכתוב ולקרוא או לרכוב על אופניים. | זיכרון | |
ח | ||||
חוק ירקס דודסון | Yerkes–Dodson law | חוק שנוסח ב-1908 על ידי החוקרים רוברט ירקס וג'ון יאלינגהם דודסון ומפענח את הקשר בין עוררות לבין ביצועים. הממצאים של החוק נראים כ-U הפוכה - כלומר ישנו מצב של עוררות אופטימלית, שבו הביצועים הם הגבוהים ביותר, ולאחר מכן העוררות הופכת ללחץ שמחליש ביצועים. | רגשות | |
ט | ||||
טיעון | Argument | מבנה לוגי ולשוני שמציג רצף מקושר של הנחות שמובילות למסקנה. טיעונים עומדים בבסיס המחקר המדעי ונפוצים מאוד גם בחיי היומיום. שימו לב שבאנגלית המילה "טיעון" והמילה "ויכוח" מיוצגות דרך אותה מילה - Argument | שפה | |
טענה | Claim | קביעה הדורשת ביסוס דרך מהלך טיעון. | שפה | |
ל | ||||
לולאה פונולוגית | Phonological Loop | חזרה מילולית על מספר מילים/מושגים. מנגנון המסייע להשאיר מושגים בזיכרון העבודה וכך לשמר מידע מילולי לזמן קצר. | זיכרון | |
למידה דרך חיקוי | Imitation Learning | הלומד רואה אדם אחר הקרוי דגם (מודל) מבצע פעולה והלומד חוזר עלייה. פעולת החיקוי היא אחת הדרכים העיקריות של ילדים צעירים ללמוד. | על למידה | A brief overview of imitation learning |
למידה לאורך החיים | Life-Long Learning | התפיסה שלפיה אדם לומד לאורך כל חייו, ושטיפוח של למידה מתמשכת לאורך החיים היא בעלת השפעות חיוביות על האדם בהיבטים רבים. | זמן למידה לאורך החיים |
|
למידה מסורגת | Interleaving Learning | תהליך שבו משלבים לסירוגין בין נושאים ותחומים שונים תוך כדי למידה על מנת לשפר את איכות הלמידה ולמנוע אשליות של למידה. | זיכרון | |
למידת יתר | Overlearning | תופעה המתייחסת ללמידה ואימון של יכולות מעבר לנקודת ההפנמה שלהם. לדוגמה, גם לאחר שאקרא ואבין את החומר, אחזור עליו שוב ושוב במקום להתמקד בדברים שעוד לא הופנמו. | זמן | |
מ | ||||
מדעי הלמידה | The Science of Learning | תחום מחקר בין-תחומי שצמח בעשורים האחרונים של המאה העשרים, שחוקר את הלמידה האנושית על כל היבטיה. הוא מאגד חוקרים בין השאר מתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח, חינוך, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, מחשבים והנדסה. | על למידה | |
מודל המשאבים המוגבלים | Limited Capacity Theory | תיאוריה הגורסת שקשב הוא משאב מוגבל. אדם יכול להפנות את הקשב שלו בכל רגע נתון למספר מצומצם של תופעות, והפניית הקשב לתופעה נוספת מעבר להן תפגע ביכולת להפנות קשב לכולן או לחלק מהן. | קשב | Magic Number 7 |
מוטיבציה | Motivation | מכלול המנגנונים הדוחפים את האדם להתפתחות או לפעולה. | רגשות | |
מחיר קשבי | Cost of Attention | העלות של גירוי מסוים הנלקחת מתוך משאב הקשב המוגבל שלנו. כלומר, המידה שבה הגירוי יגזול את תשומת לבנו וימנע מאיתנו להעניק תשומת לב מספקת לדברים אחרים. | קשב | |
מטה-קוגניציה | Meta-cognition | ג'ון פלאבל, מגדולי חוקרי הקוגניציה והפסיכולוגיה ההתפתחותית, תיאר את המטה-קונגיציה כ"ידע של הפרט אודות תהליכי החשיבה שלו ועל תוצריה". המטה-קונגיציה היא חשיבה מסדר גבוה, המשלבת בתוכה פיקוח פעיל והכוונה מתוזמנת של פעילות קוגניטיבית ותהליכים קוגניטיביים לטובת השגת מטרות. | רגשות על למידה זיכרון שפה |
|
מטפורות | Metaphors | מטפורה היא שימוש במילה או במושג מתחום אחד כדי לתאר מילה או מושג מתחום אחר. המשפט "קשה לי לעכל את זה", למשל, משתמש בשדה המשמעות של מזון (עיכול) כדי לדבר על תפיסה קוגניטיבית ורגשית. השימוש במטפורות שגור לא רק בספרות אלא גם בחיי היומיום ולעיתים קרובות הן משמשות כדי לתאר רעיון מופשט במונחים קונקרטיים. | זיכרון שפה |
|
מקבצי מידע | Chunks | קיבוץ מידע, או Chunking, הינו לקיחת פיסות מידע קטנת וחיבורם בצורה לוגית ליצירת פיסה גדולה יותר. השיטה משפרת בצורה מוכחת את היכולת לזכור מידע ולהבין אותו בתוך הקשר. | זיכרון | |
ס | ||||
סגנונות למידה | Learning Styles | תיאורית סגנונות הלמידה, שהתבררה כלא מדויקת, גורסת שלכל אדם יש ערוץ חושי מועדף ללמידה המתאים לו ביותר - למשל ויזואלי, אודיטורי, או קינסטטי (מתבסס על התנסות ומגע). היום נטען שאפשר וכדאי לשלב בין סגנונות למידה השונים, שכן השילובים יוצרים קידוד כפול שמקל על התפיסה (ראו קידוד כפול). | גוף | The Biggest Myth in Education |
סטרס | Stress | לחץ, דחק, או עקה. הרגשה פסיכולוגית או פיזיולוגית המופיעה בתנאים שאינם אופטימליים לאדם, כגון מצבי קיצון של תשישות, רעב או חוסר נוחות מתמשך. יכול לנבוע מגורמים רבים, כגון לחץ מלימודים או ממבחנים. | רגשות | |
סינפסות | Synapses | אזור המפגש בין תאי עצב (נוירונים). | על למידה | |
סכמות | Schemas | מתאר דפוס של התנהגות או מחשבה המזהה קטגוריות שונות ואת הקשרים של העצמים המרכיבים את אותה קטגוריה. ניתן לתארו גם כמבנה מנטלי של ידע קודם. | זיכרון | |
סקרנות | Curiosity | מנגנון קוגניטיבי המייצר אצל האדם דחף ומוטיבציה ללמוד ולגלות עוד, ללא תלות הכרחית בתוצאה של הלמידה. | רגשות | |
ע | ||||
עיוורון קשבי | Inattentional blindness | תופעה של חוסר הבחנה בגירויים מסוימים בעקבות הפניית קשב סלקטיבי לגירויים אחרים בסביבתם. | קשב | The Gorilla test |
עכבות טובות | Desirable Difficulties | מושג שטבע חוקר הלמידה האמריקאי רוברט ביורק ב-1994. אלה הם עכבות וקשיים יזומים ואסטרטגיים שימנעו אשליות של למידה או למידה שטחית לטווח קצר, ויובילו ללמידה ארוכת טווח, למשל - ריווח הלמידה, מבחני שליפה, ולמידה מסורגת. | זמן | |
פ | ||||
פרדוקס המומחה | The Expert Paradox/The Paradoxicial Brain | מתאר את הנטייה של מומחים בתחומם לאימוץ דפוסי חשיבה הנשענים על הידע הקודם שלהם, שלא מאפשרים גמישות בפתרון בעיות. | על למידה | |
ק | ||||
קוגניציה | Cognition | מושג המתאר את תופעת הידע וההבנה האנושית. תהליכי למידה מתוארים לעיתים קרובות כתהליכים קוגניטיביים. | על למידה | |
קידוד בזיכרון | Encoding | התהליך הראשוני של הכנסת מידע אל תוך הזיכרון. תחילה המידע נקלט בעזרת החושים, מועבר למוח ולאחר מכן עובר תהליך, המשתנה מחוש לחוש, של המרה לאותות חשמליים וכימיים העוברים במוח. בסוף התהליך יווצרו סינפסות חדשות בין נוירונים, או יחוזקו וייחלשו סינפסות קיימות. | זיכרון | |
קידוד כפול | Dual Coding | תיאוריה קוגניטיבית המבוססת על מחקרים של החוקר אלן פאיביו (1971) הגורסת ששילוב של דימויים מנטליים עם שיטות אחרות של למידה תורמת להטמעה והבנה. | גוף | |
קשב ממוקד וקשב מפוזר | Focused and diffused Attention | שני סוגי קשב מרכזיים, כאשר הראשון, הממוקד, לרוב מתקשר לתהליכי למידה שיש דרך ידועה לבצעם כמו פתרון בעיה מתמטית או קריאה. לעומת זאת, קשב מפוזר הוא צורת חשיבה פתוחה יותר, שבה הלמידה מתהווה בתהליך דינמי שמטרתו לעיתים מתבררת בדיעבד. | קשב | |
קשב מתמשך | Sustained Attention | היכולת לשמור על קשב ולהתרכז לאורך זמן. | קשב | |
קשב סלקטיבי | Selective Attention | היכולת להתמקד בגירוי ספציפי יחיד, חזותי או שמיעתי, תוך סינון של גירויים אחרים בסביבתו. | קשב | |
ש | ||||
שינה | Sleep | מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה נמוכה מזו הקיימת בזמן ערות, ואף על פי כן מתרחשים במהלכו תהליכים קוגניטיביים משמעותיים. יש קשר ישיר בין שינה מספקת לבין למידה יעילה. | גוף | |
שליפה | Retrieval | ייבוא מידע ממאגרי הזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון העבודה על מנת להעמיד את המידע לשימוש מיידי ויעיל, וכן לעדכון סכמות. | זיכרון | |
ת | ||||
תאי-עצב (נוירונים) | Neurons | תאים הנמצאים במערכת העצבים ומשמשים כיחידת התפקוד הבסיסית של המוח. בממוצע ישנם כ-86 ביליון נוירונים במוח האנושי והם מחוברים בינם לבין עצמם בעזרת שלוחות הנקראות אקסונים במעין רשת. | על למידה | |
תהליכי עיבוד מלמטה למעלה | Bottom-up processing | תהליכים הכוללים קליטת המידע דרך החושים השונים ושיגורו לעיבוד במוח. | זיכרון | top down vs bottom up |
תהליכי עיבוד מלמעלה למטה | Top-down processing | תהליכים הכוללים שימוש בידע קיים על העולם לשם זיהוי והבנה של אירועים או עצמים חדשים. | זיכרון | top down vs bottom up |
תודעה מורחבת | Extended Cognition | תיאוריה הטוענת שהלמידה מתעצבת מתוך חויה ותוך כדי מגע עם הסביבה, כך שהפעולה הפיזית היא הרחבה של התודעה. התיאוריה מתארת השפעה הדדית בין הגוף לקוגניציה. | גוף | |
תודעה מעוגנת-גוף | Embodied Cognition | תיאוריה הטוענת שהתפיסה האנושית פועלת דרך החוויה המרחבית, הגופנית והסנסו-מוטורית של האדם, ולכן, ניתן להשפיע על התודעה דרך פעולות פיזיות, כגון למידה מוטורית, שינוי תנוחה ועוד. | גוף | |
תסמונת הדף הריק | Blank Page Syndrome | הרגשה של היעדר רעיונות או השראה שמהם ניתן לפתח טקסט כתוב. היא שכיחה מאוד אצל סטודנטים אבל יכולה להופיע בהקשרים אחרים שדורשים כתיבה, בין אם פורמלית או יצירתית. | שפה | |
תסמונת המתחזה | The Imposter Syndrome | תופעה שבה אנשים מתקשים להפנים יכולות והישגים שלהם עצמם, וחווים פחד וחרדה מפני קריעה של ה'מסכה' וחשיפתם בפומבי בתור מתחזים שלא ראויים להישגיהם. | שפה |