פחד הוא רגש טבעי ולא נעים שמופיע כשאנחנו מזהים איום ממשי. הוא נועד להבטיח הישרדות. תחושת הפחד מופיעה כשאנו מאמינים שכוחנו חלש ביחס לאיום.

במצב של פחד הגוף מגייס את עצמו כדי להתמודד עם האיום, ויש לנו צורך לברוח, להילחם או לקפוא.

מצב טבעי אבל בשונה מהפחד, חרדה מורגשת גם כשהאיום איננו ממשי או מציאותי. במצב של חרדה תחושת הפחד מלווה אותנו כל הזמן. נוכל לזהות את התחושה באמצעות מגוון סימפטומים כמו הזעה, כאבי בטן, סירוב להישאר לבד, קושי לישון, בכי, דאגות שחוזרות על עצמן, תחושת חוסר אונים.

החרדה היא מצב נורמטיבי שמרבית הילדים והמבוגרים חווים בחייהם לא אחת. היא הופכת להפרעה ולמצוקה כאשר תדירותה ועוצמתה גבוהות ורמת התפקוד של האדם נפגעת.

לפעמים פחד שאינו מטופל עלול להתעצם לחרדה.

הורות מודעת. המודעות מופנית כלפי הילדים שלנו: הסתכלות עליהם, מודעות לצרכים שלהם מאיתנו, זיהוי האיתותים שלהם למצבים השונים.

המודעות מתייחסת גם אלינו: מודעות עצמית לאמירות ולפעולות שלנו ולהשפעתם על הילדים והפרשנות האישית שלהם את המצבים השונים.

כך נוכל להפחית את רמת החרדה ולפעמים גם למנוע אותה. לרוב ילדים יתנהגו ויגיבו בהתאם למסרים שההורים יעבירו אליהם.

יכולות מולדות שמסייעות לתינוקות להתמודד עם מטלות ראשוניות ושמבטיחות את הישרדותם.
הרפלקסים מתבטאים בתגובות אוטומטיות.

פחדים תואמי התפתחות וגיל. הילדים מפתחים פחד בהתאם לדברים החדשים שהם לומדים על העולם ועל עצמם. מחרדת זר בינקות ועד חרדות חברתיות בגיל ההתבגרות.

פחדים שנרכשים מהסביבה:

1. פחדים שמקורם במודלינג, חיקוי – מקורם במסרים סמויים ובתגובות ההורים
2. חשש או רתיעה מכאב - עליו אנחנו לומדים מהניסיון שלנו ושל האחרים
3. 'פחדים סביבתיים' - פחדים שנרכשים מהסביבה, מחברים, מסיפורים, מסרטים וכדומה
4. פחדים שמקורם באזהרה ובחינוך – אזהרה שניתנת כדי להגן (למשל מחשמל) ומעבירה את הפחד. יכול להצליח בטווח הקצר אך לייצר פחדים וחרדות בהמשך.

למרות המכנה המשותף שקיים, לדוגמה פחד מכאב, הפחדים והחרדות שלנו סובייקטיביים.

מבוססת על הפסיכואנליזה. הטיפול בגישה הדינמית מתמקד בתהליך המבוסס על גילוי, הבנה ופירוש דפוסי העולם הרגשי בהווה, והתבוננות בלא מודע - מחשבות, זיכרונות, תפיסות מהעבר אשר מוצפים לרמת המודע.
בהקשר לזה ישנה התייחסות ליחסים בעבר ובהווה של המטופל עם ההורים, האחים ודמויות משפיעות נוספות.

פחד וחרדה על פי תפיסה זו מוגדרים כרגש ותחושה בלתי נפרדים מחיינו שעלינו להבין אותם וללמוד לחיות איתם. המקור לפחד ולחרדה הוא לעתים הקונפליקטים הפנימיים באישיות האדם ולפעמים תולדה של היחסים בעבר ובהווה והקשר עם הדמויות המשמעותיות.

גישה זו מורכבת מ:

הגישה ההתנהגותית על פיה התנהגות ותפיסה הן תוצר של הסביבה החיצונית. כלומר שינוי ההתנהגות ישנה בהדרגה את התפיסה. כאשר התפיסה תיכחד, כך גם הרגשות הקשורים אליה.

הגישה הקוגניטיבית על פיה תפיסה, אמונות וחשיבה של האדם הם הגורם המשפיע על ההתנהגות ועל התפקוד ובעקבות זאת גם על ההרגשה. לפי התפיסה הזו, אם אנחנו משנים את האופן שבו אנחנו חושבים על משהו ומפרשים אותו, נוכל להתמודד טוב יותר

עם הזמן השתלבו הגישות ההתנהגותית והקוגניטיבית ולטיפול באמצעותן קוראים CBT ראשי תיבות של Cognitive Behavioral Therapy.

פחד וחרדה על פי תפיסה זו הם תחושה לא נעימה שצריך ללמוד לשלוט עליה ולווסת אותה. השאיפה בתהליך הטיפולי היא לשנות את צורת החשיבה שלנו לגבי הפחדים והחרדות או את דרך ההתמודדות איתם וזאת כדי למנוע ולהפחית סבל, למנוע הימנעויות ולשפר תפקוד.

• הבנה באמצעות ידע על הנושא , שאילת שאלות, מבט בעיניים והקשבה. הימנעות משיפוטיות ומהשוואות.
• אמפתיה הענקת תשומת לב ושימוש בשפה אמפתית: "זאת נשמעת הרגשה ממש לא נעימה", "ברור למה זה מאיים ומפחיד", "קרה לי פעם משהו דומה, אני חושב שאני יכול להבין איך אתה מרגיש".
• עידוד חיוך, חיבוק, מילות הרגעה ועידוד. גם תרגילי נשימה ופעילות ספורטיבית יכולים לסייע.
• חשיבה משותפת על אסטרטגיית התמודדות לעבוד עם הילד ולחזק אותו באופן ישיר כדי שיחווה את הצלחתו להתמודד.