linkedin facebook twitter youtube logo-edx
דלג לתוכן ראשי

מרצים אורחים

הזמנו את מיטב החוקרים בתחום להשתתף בקורס כדי לחלוק עמנו את הידע, המומחיות והתשוקה שלהם למזרח ולעולם האסלאם. כאן תוכלו למצוא תיאור קצר של האורחים שלנו ואת הקישורים לשיעורים בהם הם משתתפים בקורס. לחצו על הקישורים בכדי לנווט לשיעור המתאים.


ד"ר לאה קינברג

לאה קינברג היא מומחית לאסלאם הקלאסי, המתמקדת בקוראן ובפרשנויותיו, בחדית' (הספרות של המסורות הנבואיות), ובסוגיות אתיות.

במחקרה היא עסקה בתפקיד של החלומות באסלאם הקלאסי, ביחסי הגומלין שבין העולם הזה לעולם הבא, בקוראן ובחדית' כאמצעי לגיטימציה, בשאלת ירושלים באסלאם, במגדר ובספרות האסלאמית הקלאסית בשירות הרטוריקה העכשווית.


ד"ר עליזה שניצר

עליזה שניצר היא מרצה בחוג ללימודי ערבית ואסלאם באוניברסיטת תל אביב.

נושא עבודת הדוקטור שלה, שנכתבה באוניברסיטת תל אביב, הוא 'הקוראן: היבטים במעמדו ככתב קודש על־פי המסורת האסלאמית הקדומה' (2003). במוקד מחקרה עומדים הקוראן והמסורת המוסלמית על גווניה.


פרופ' גדעון אבני

גדעון אבני (דוקטורט משנת 1997) הוא ראש מנהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות, ופרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

תחומי העניין האקדמיים שלו מתמקדים בהיבטים שונים של ארכיאולוגיה מהתקופה הקלאסית המאוחרת ומהתקופה האסלאמית המוקדמת, במעבר התרבותי והדתי של המזרח התיכון משלטון ביזנטי לשלטון אסלאמי, ובארכיאולוגיה של חברות מדבריות בלבנט.


ד"ר רחל יוקליס

רחל יוקליס היא אוצרת אוסף האסלאם והמזרח התיכון בספרייה הלאומית.

יוקליס קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד בשנת 2006 בלימודי אסלאם ויהדות, תוך התמקדות בהלכות פולחן מוסלמי בימי הביניים. היא גם למדה משפט מוסלמי וערבית במצרים, במרוקו ובהולנד. בשנים 2008-2005, יוקליס הייתה פרופ'-משנה ללימודי דת באוניברסיטת פיירפילד בקונטיקט. בשנים 2010-2008, יוקליס הייתה פוסט־דוקטורנטית של קרן גולדה מאיר באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסומיה כוללים מספר מאמרים העוסקים בתגובותיהם של פוסקי הלכה מוסלמים לחידושים דתיים, ומונוגרפיה על האסלאם באמריקה לאחר פיגועי ה־11 בספטמבר.


פרופ' אמירה ק. בניסון

אמירה ק. בניסון החלה להתעניין במזרח התיכון ובצפון אפריקה בזמן שלמדה לתואר ראשון בהצטיינות בהיסטוריה ובערבית בקיימברידג'. לאחר שהשלימה את לימודיה, היא עברה להתגורר בקהיר למשך שנה, לפני שהחלה את לימודיה לתואר השני באוניברסיטת הרווארד ולתואר שלישי בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS). עבודת הדוקטורט שלה, שהתבססה על מחקר ארכיוני של שנה במרוקו, בחנה את השפעת הכיבוש הצרפתי באלג'יריה בשנת 1830 על רעיונות של לגיטימציה פוליטית במרוקו השכנה, ואת חשיבות הג'האד במגרב המערבי. היא המשיכה לאוניברסיטת מנצ'סטר כעמיתת מחקר לברהולם (Leverhulme), לפני שעברה לאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1997, שם היא כיום פרופסור במחלקה ללימודי המזרח התיכון. עבודתה המשיכה לבחון לגיטימציה פוליטית אך התרחבה לספרד האסלאמית ולמגרב של ימי הביניים, ולסוגיות של תכנון עירוני, טקסיות ורטוריקה לצד ג'האד. פרופ' בניסון הופיעה במספר תוכניות טלוויזיה בנושא ההיסטוריה של המזרח התיכון וצפון אפריקה, ביניהן: 'Europe's Lost Civilisation', 'The Thirties in Colour'; ו-'The Ottomans'. היא גם אורחת קבועה בתוכנית In Our Time של Radio 4 עם מלווין בראג, ובתוכניות רדיו אחרות העוסקות בהיסטוריה אסלאמית.


ד"ר דניאלה טלמון־הלר

דניאלה טלמון־הלר קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן במשך שנתיים הייתה פוסט־דוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון. משנת 2001 היא חברת סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תחומי העניין שלה הם היסטוריה חברתית, מחשבה ופרקטיקה דתית, דת השוואתית והיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון הטרום־עות'מאני. היא השתתפה בקבוצת מחקר בנושא התהוות חברה מוסלמית בפלסטין (סביב 1500-600 לסה"נ), במימון הקרן הלאומית למדע, ובמרץ 2020 הוציאה לאור את ספרה Sacred Place, Sacred Time, Sacred Object – A History of Religious Life in the Medieval Middle East (אשר גם הוא נתמך על ידי מענק הקרן הלאומית למדע).


פרופ' נוקת ורליק

נוּקֵת וַרְליק מחזיקה בדוקטורט מאוניברסיטת שיקגו. היא פרופסור־חבר להיסטוריה באוניברסיטת ראטגרס־ניוארק. היא היסטוריונית של האימפריה העות'מאנית המתעניינת במחלות, ברפואה ובבריאות הציבור.

ספרה הראשון הוא: Plague and Empire in the Early Modern Mediterranean World: The Ottoman Experience, 1347–1600 (Cambridge University Press, 2015; paperback 2017). מהדורה תורכית שלו ראתה אור ב־2017: Akdeniz Dünyasında ve Osmanlılarda Veba, 1347-1600. ספר זה מהווה את המחקר האקדמי השיטתי הראשון העוסק בחוויה העות'מאנית של הדֶבֶר במהלך המגפה העולמית "המוות השחור" ובמאות השנים הבאות. ספר זה זכה בפרס הספר ע"ש אלברט חוראני של האגודה ללימודי המזרח התיכון (MESA), בפרס הספר ע"ש מ. פואת קופרולו (M. Fuat Köprülü) של האגודה ללימודים עות'מאניים ותורכיים (OTSA), ובפרס ע"ש דיוניסיוס א. אגיוס (Dionysius A. Agius) של האגודה של הים התיכון של ימי הביניים (SMM). כרך שפורסם בשנת 2017 בעריכתה בשם Plague and Contagion in the Islamic Mediterranean (Arc Humanities Press, 2017), מהווה אוסף מאמרים שעוסקים בתגובות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות למגיפות בים התיכון האסלאמי לאחר "המוות השחור".


פרופ' מיכל בירן

מיכל בירן קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 2000 מהאוניברסיטה העברית. היא היסטוריונית של מרכז־אסיה וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמדעי הרוח. היא מחזיקת הקתדרה של מקס וסופי מאידאן לחקר מדעי הרוח, ומשמשת כראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח־אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם היא גם הובילה פרויקט במימון המועצה האירופאית למחקר (ERC) בשם Mobility, Empire and Cross-Cultural Contacts in Mongol Eurasia. בנוסף, יחד עם הודונג קים היא עורכת את The Cambridge History of the Mongol Empire (2 כרכים), עבור הוצאת הספרים של קיימברידג'.

היא פרסמה רבות אודות מרכז־אסיה המונגולית והטרום־מונגולית (המאות ה־14-10), האימפריה המונגולית, נומדיות ומגעים בין־תרבותיים בין סין ועולם האסלאם. מבין ספריה:
Qaidu and the Rise of the Independent Mongol State in Central Asia (Curzon, 1997) The Empire of the Qara Khitai in Eurasian History: Between China and the Islamic World (Cambridge University Press, 2005, 2008) Chinggis Khan (Oxford: OneWorld Publications, 2007)

יחד עם ראובן עמיתי היא ערכה את הקבצים הבאים:
Mongols, Turks and Others: Eurasian Nomads and the Sedentary World (Leiden: Brill, 2005) Nomads as Agents of Cultural Change (Hawaii University Press, 2015) בנוסף, היא ערכה גיליון מיוחד של Asiatische Studien (4/2017) בשםIn the Service of the Khans: Elites in Transition in Mongol Eurasia.


פרופ' נאסר בסל

נאסר בסל הוא פרופסור באוניברסיטת תל אביב לתרבות הערבית־יהודית של ימי הביניים ולפילולוגיה של העברית המקראית.

בשני התחומים הללו הוא חיבר שלושה ספרים ועשרות מאמרים בשלוש שפות: אנגלית, עברית וערבית. הוא עסק גם כן בתחומים נוספים, כגון הפרשנות הערבית־יהודית לשירה העברית הספרדית והתרגומים היהודיים של הקוראן לעברית שנכתבו באירופה במאה השבע־עשרה. פרופסור בסל הוא חתן פרס מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (2013), וזכה במענקי מחקר רבים כמו קרן הזיכרון לתרבות יהודית והקרן הלאומית למדע.


ד"ר עידו בן-עמי

עידו בן-עמי הוא ראש מגמת לימודי המזרח התיכון בתוכנית הבינלאומית ללימודים רב-תחומיים במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, שם הוא גם משמש עמית הוראה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. מחקריו של עידו עוסקים באימפריה העות'מאנית בעידן הקדם-מודרני, תוך התמקדות בהיסטוריה של רגשות ובהיסטוריה של יחסי אדם-חיה. בימים אלו הוא שוקד על השלמת ספרו הראשון, Ottomans in Wonderland: Conceptualizing Wonder in the Early Modern Ottoman Empire. הקורסים שהוא מלמד עוסקים, בין היתר, במבוא לדת האסלאם, יחסי אדם-חיה במזרח התיכון, ההיסטוריה החברתית והתרבותית של המזרח התיכון, וכן במבוא לאימפריה העות'מאנית.